יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

רטרו חברים, רטרו!

שלומות!

מי מכם מחובר ל-HOT? מי מכם לא מנמיך את הווליום בזמן המעברונים?
אם עניתם נכונה על 2 השאלות הנ"ל (או שאתם נוהגים לחברים המחוברים לכבלים) ודאי יצא לכם לשמוע את השיר המדבק ושנשמע כה מוכר - (Home (Home is whenever I'm with you.

אני חייב להגיד שבהתחלה, הייתי מופתע. באיזו זכות משמיעים להקה שאני שומר למקורביי כ"כ הרבה זמן, ועוד חושפים אותה לעולם החיצון הישראלי, ועוד בפריים טיים של הכבלים?!
ואז היה לי נחמד לתקופה מסוימת, לגלות שהרבה אנשים מזמזמים את השיר בעצמם... כיף!
(גילוי נאות: אם אינני טועה - עורך המוזיקה של HOT הוא עמרי הנגבי המתופף המוכשר, ולכן ניתן להבין את הבחירות המוצלחות לפרומואים שלהם).

ללהקה המדהימה הזו קוראים Edward Sharpe and The Magnetic Zeros, ואנחנו מנהלים יחסי קרבה כבר די הרבה זמן.

כמעט כמו כל הלהקות שכיכבו כאן עד היום, גם הם מעט מוזרים - אבל מאוד מאוד מעניינים. כותב השירים והזמר הראשי הוא אלכס אברט, ואליו מצטרפת לפעמים בשירה ג'ייד קסטרינוס - שעליה הוא אפילו שר ב"הום". בלהקה יש מגוון כלים, מאקורדיון עד בנג'ו ומנדולינות ויש להם סיפורים מצחיקים ושירים מעולים.

הלהקה נמצאת בעיצומו של פרוייקט לצלם מעין סרט המחולק ל-13 חלקים (כמספר השירים באלבום) וכל קליפ בינתיים מאפיין נאמנה את הלהקה (באחד הקליפים, וגם בשיר, מספר הזמר שהוא גילה ששמו האינדיאני כפי שנתן לו אביו הוא "שטן" ובקליפ מופיע וידאו אמיתי מילדותו של הזמר ובו נראים הוא ואביו, כאשר אביו מדקלם תפילה שאמאנית כלשהי... שווה לראות!).

לא אצרף כאן את HOME, מן הסתם, אך אצרף את השיר הראשון באלבום בהופעה חיה שממצה את רוח הלהקה. לדעתי האזנה מומלצת ותקליט מעולה שכולו (עטיפה, כתיבת שירים, סאונד) עטוף באווירת רטרו, לא מהסוג המציק.
מומלץ ביותר!


יום שני, 27 בספטמבר 2010

פיינטבול

הכל מתקדם מהר.
זה מתחיל בזה שאני כבר לא מסוגל לראות סרט מבלי לעצור פעמיים או יותר לבדוק מייל\להתעדכן בחדשות\לחפש דירה\לחשוב על סרט אחר שאני רוצה לראות.
הבעיה מחריפה כי היא התפשטה אצלי גם לתחום המוזיקה - נהייתי מאוד קשה עם דברים שאני שומע. פיתחתי מערכת סינון שאם שיר שאני שומע לא עושה לי את זה בחצי דקה-דקה הראשונות אני מוותר...
אבל אם זה זה - אז זה זה!

לא זוכר איך בכלל נתקלתי בבנות האלה, עם המתופף הלא קשור שלהן אבל זה הרגיש טוב. הן נשמעות טוב, הן נראות טוב, והן ממש מגניבות. כל האמור, בתוספת העובדה שג'ון פרושיאנטה (אקס גיטריסט הרד הוט צ'ילי פפרס) מיקסס ועשה מאסטרינג לא יכולה לעשות לאף אמן רע. קוראים להן Warpaint, כמה סימבולי.

השיר נקרא בפשטות "פילים" לקוח מתוך EP שיצא בשנת 2008, והלהקה עתידה להוציא אלבום נוסף עד סוף אוקטובר (מבטיח לכם את רשמיי ממנו).

אני רוצה לשמוע מישהו שאומר שזה לא מגניב



יום שישי, 24 בספטמבר 2010

מה יוצא לי מזה?

לכל חובב מוזיקה יש את השלב שהוא מגלה להקה, ובטוח שהוא היחיד שמכיר אותה בכל העולם... זו הרגשה נעימה.
לאט לאט נסדקת האידיליה, והעובדה שיש אנשים נוספים בעולם שמכירים את אותו פלא, מכה בך. מצד אחד, זה כבר לא הסוד שהיה כששמעת אותם לראשונה, ומצד שני - יש עם מי לדבר\לחלוק\להתלהב כמו ילד בן 4.

בשנה שעברה כולם דיברו על MGMT... כ-ו-ל-ם. אני מודה שגם אני נפלתי שבי אחר החבורה הסהרורית הזו, וההתרגשות שהייתה לפני שבאו לארץ התחלפה באכזבה לאחר ההופעה המזלזלת... מאז החלטתי לבדוק לפני איך להקות מופיעות לפני שהן מגיעות לארץ, דרך צפיה ביוטיוב בהופעות חיות קודמות.

לפני כמה חודשים, שמעתי שיר שמאוד מזכיר את MGMT. הלהקה התגלתה כחבורה סהרורית, ילדותית, שירים עם מילים חולמניות... אבל היה שם משהו אחר... הרגשתי שאני מאמין להם, שיש פה סוג של כיף ביצירה.
אחרי מחקר קצר (ולא מאוד מעמיק) גיליתי שללהקה קוראים Avi Buffalo  - ע"ש סולן הלהקה אביגדור אייזנברג (?!).
מדובר בלהקה של 4 חבר'ה מלונג ביץ', קליפורניה, 2 בנות (בלהקה יש מתופפת!) ושני בנים, שעושים מוזיקה יפה יפה...

ארבעת הילדים האלה (שהיו בקולג' כשיצא הדיסק שלהם) מוכשרים בטירוף, ובהנהגתו של אביגדור הסולן הם עושים מוזיקה מרגשת עם מילים מעניינות והזויות לפרקים ("את כ"כ קטנה והשפתיים שלך הן כמו חתיכות בייקון").

מצרף את הקליפ המיוחד הזה השיר שלדעתי הכי קל להתחבר אליו מהדיסק - What's in it For?, והוא למעשה ה"להיט" המוצהר שלהם, מקוה שתאהבו.
לפעמים הסוד הזה, שאתה חושב שרק אתה מכיר, יותר מתוק כשאחרים שותפים אליו...
סופ"ש נעים!




יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

חג שמח!

זהו זה... חג אחרון לזמן הקרוב...
שעון חורף וכל מה שנלווה לכך מזכירים שעוד מעט יהיה פה טיפה יותר אירופאי ונחמד מבחינת מזג אוויר...

כמה דברים לוגיסטיים שרציתי לומר ושכחתי בפוסט הקודם:
1.תוכלו ללחוץ על הכפתור מימין, זה שכתוב עליו "עקוב" כדי להיות מעודכנים בפוסטים חדשים, ובנוסף תוכלו להוסיף את הבלוג לקורא RSS אם יש בידיכם חשבון שכזה (אם אתם לא יודעים על מה אני מדבר אז תתעלמו מהשורה האחרונה).
2.תפיצו הלאה!

באווירת החג אני מצרף שיר מעולה, שקוראים לו Via Con Me (שזה בתרגום חופשי וקלוקל לעברית - "איתי"), של זמר מדליק שקוראים לו פאולו קונטה (שהיה עורך דין לפני הקריירה הזו - חבר'ה יש עוד תקווה! :) ).









יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

פוסט ראשון! וו הו!

שלום לכולם, מאזינות ומאזינים! קוראים וקוראות!

כבר המון זמן שאני משתעשע ברעיון של לפתוח בלוג... תמיד שאלתי את עצמי אם יש לי בכלל מה לספר או על מה להמליץ... אבל האמת שאני חושב שכן!

אני אתחיל מההתחלה...

אני אוהב מוזיקה... ממש אוהב מוזיקה. אני שומע המון המון דברים, מהמון סוגים, ונתקל בהמון דברים בצעצוע הזה שקוראים לו אינטרנט. אני לא אשקר לכם, זה כיף! אוטוסטרדת המידע היא דבר שלא צריך לזלזל בו, בייחוד אם זה הגורם שיכול להביא לי את מיטב הבנים והבנות שיש לעולם להציע עד מפתן המסך.

מה יהיה כאן? זו שאלה באמת טובה... אני חושב שמה שבעיקר אכתוב עליו הוא מוזיקה שאני שומע בזמן אמת, או דברים שאני ממש אוהב ורוב האנשים לא מכירים, כך תוכלו להחליט אם להמשיך לקרוא או לזנוח אותי לאנחות (אף אחד לא זונח, ברור?).

אני אעלה פוסטים אחת לכמה זמן, עם לינקים מגניבים מהאינטרנט (לא, לא יהיו כאן הורדות לא חוקיות), כדי שאתן ואתם תוכלו לחלוק איתי קצת כיף, גם אם הוא בעיקר יהיה וירטואלי ואינדיבידואלי.

אתם מוזמנים לכתוב, לשתף, להגיב, לשלוח הודעות נאצה - אני יכול לספוג הכל, בכיף! (זה מה שיפה פה לא? אבל אני בחור נחמד, תרגיעו עם הנאצות).

ועכשיו, כשסיימנו עם כל הסמול טוק, אני אכתוב על משהו ממש מגניב שנתקלתי בו לא מזמן ומישהו צריך לתת עליו את הדין!

Isobel Campbell ו- Mark Lanegan הוציאו דיסק מעולה מעולה, שקוראים לו HAWK.

הסבר קצר וממצה: איזובל (זה התרגום הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו בעברית) היא בחורה ממש מוכשרת, ומנגנת בצ'לו כ"כ יפה שההורים שלה בטוח היו גאים בה כשהייתה ילדה, והיא גם שרה מגניב - לא פחות חשוב. בנוסף, היא גם הייתה חברה בבל וסבסטיאן, מי שלא מכיר יכול להאזין (ומי שלא - שידע שאני לא מהמעריצים הגדולים שלהם...).
מרק לנגן, הוא בחור מוכשר ביותר. הוא היה בגאטר טווינס, ועוד לפני כן בקווינז אוף דה סטון אייג' המדהימים (שעוד נשמע עליהם כאן בהמשך).

זהו שיתוף הפעולה השלישי של שני החברים היקרים האלה, ואני חייב לציין שיצא להם משהו טוב.
שירים שקטים ונוגים לצד שירים שיותר נותנים בראש, ובעיקר הכל מזכיר אווירה של מקום שמאוד רחוק מכאן, והרבה פחות לח מכאן...

הייתי כותב יותר, אבל אני חש שבלבלתי את השכל מספיק (פעם ראשונה,  אני מתרגש, תסלחו לי!)

נסיים בשיר מהדיסק, אם תאהבו תשמעו את כל התקליט, זה שווה את זה!


נשתמע?