יום שישי, 26 בנובמבר 2010

סווידיש פיש

לפני כמה שנים, חבר טוב שאל אותי אם אני מכיר את חוזה גונזלז.
עניתי שלא, ומשם הדרך להורדת הדיסק שלו (Veneer) הייתה קצרה. חוזה מיודענו התפרסם, סוני השתמשו באחד השירים הכי יפים שלו (Heartbeats - שהוא בכלל קאבר) לפרסומת לטלוויזיות ומשם הדרך לפרסום הייתה קצרה.


בחור מוכשר חוזה, אין מה לומר... הוא עבד המון עם Zero 7 ועשה עוד מיליון דברים אחרים בדרך.
אם הוא לא היה קיים, לא הייתי כותב על הדבר הבא:


Junip הם להקה שוודית שבה גונזלז מנגן, וכותב יחד עם האחרים את החומרים. הסגנון מזכיר את הסגנון של גונזלז עצמו, הרבה גיטרות קלאסיות ושירה שקטה, אבל יש פה טוויסט שנעדר מהאלבומים שלו לבד ומכניס עניין לתוך הלהקה הזו.


האלבום הראשון שלהם יצא בשנת 2003, ועכשיו הם שיחררו את האלבום השני - Fields.


הקליפ המצורף צולם בתחרות "אייר גיטאר" - מין טכניקה מצחיקה בה אנשים מדמים נגינה על גיטרה באוויר, ומקבלים ניקוד לפי הדיוק והשואו אותו הם מצליחים לבצע... מענין אין מה לומר... 
לדעתי הקלפי הזה כ"כ מוזר שהוא מצחיק, אבל השיר שווה את זה. אני מאוד אהבתי את האלבום, ותמיד תוכלו להתחיל בחומרי הסולו של גונזלז לבד (למתחילים - חפשו את השיר לעיל, הארטביטס). 


מלבד זאת - הלהקה נראית כמו חבורה של ישראלים - לא תתנו צ'אנס?


מקווה שתאהבו!


סוף שבוע כיף לכולם.






יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

בזכות נס כלשהו...

אני אוהב מתופפים, עם שאני מתחבר אליו מאוד.
משפיעים על הקצב, מחברים את כל החתיכות יחד, ובעיקר מכניסים המון המון נשמה להכל.
מתופף טוב יכול לעשות שיר טוב, ומתופף רע יכול לקלקל שיר נפלא... הכל תלוי באיש (או אישה) שמתחבא מאחורי מערכת התופים בשלווה, כאילו אף אחד לא רואה אותו.


כשמתופף מוכר מוציא דיסק, זו בשורה די משמחת לדעתי.
לא מדובר על מתופפים מז'אנר הפיוז'ן של שנות ה-80, אשר הוציאו דיסקים שרק חובבי מוזיקה טהורים יכולים להנות מהם - לא ולא, מדובר בזן חד של מתופפים, שהם יוצרים וכותבי טקסטים בפני עצמם ולא מחברים רק מוזיקת מעליות.


המתופף והיוצר שאת שירו אביא כאן השבוע הוא מתופף להקת "רדיוהד" (יש צורך להרחיב את הדיבור??, באמת??) פיליפ סלוויי (Philip Selway) אשר הוציא אלבום מעולה השנה שנקרא - Familial.
התרגלנו לשמוע אותו משחק עם כל מיני מכשירים אלקטרוניים שרדיוהד מתעסקים איתם לאחרונה, או סתם בתור המתופף של אחת הלהקות הכי עסוקות ומוכשרות של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21... אבל האזנה לאלבום שלו מגלה יוצר שעומד בפני עצמו, יצירתי מאוד, ומעל הכל מענין.


אני מקוה שתאהבו את השיר המצורף - By Some Miracle - ושתעשו לעצמכם טובה ותשמעו את האלבום המלא.


בנימה אופטימית זו, אני חייב להודות לכל קוראי הבלוג באשר הם בעולם (גוגל אומר שיש כניסות מצרפת, אנגליה, ארה"ב, הולנד ועוד כמה מקומות ששכחתי כרגע), ולטפוח להם על השכם עבור 1000 הכניסות שהיו לבלוג עד היום.
אני שמח שנשארו אוהבי מוזיקה, ויותר מזה אני שמח שנשארו אנשים שאוהבים להקשיב.


סופ"ש נעים, תהנו!




יום שישי, 12 בנובמבר 2010

אבק אדם

שלום שלום!


כמובטח: השבוע שיר בעברית, ואפילו בונוס - יוצר ישראלי ששר באנגלית!
הנושא של הפוסט השבוע הוא מילים.


"זר בעיר זרה
זר בעולם, זר בבית, זר במשפחה
וחי כמו מכונה
נושם עשן, פולט מילה"



אלה המילים שמכות בך בפתיחת השיר "אבק אדם" של פרויקט 1:1 (אחד חלקי אחד).
קבוצת 1:1 שמה לעצמה מטרה ליצור טרילוגייה יצירתית של אלבומים, בעוד השיר האמור לקוח מתוך ספר של ערן בר גיל - "ברזל" (כמו גם שם האלבום).


השיר הזה לא חדש (יצא ב-2008) אבל מדי פעם אני מוצא את עצמי מקשיב לו שוב, והמילים הכ"כ אמיתיות קופצות מתוך האוזניות ומטלטלות אותי כל פעם מחדש.


מי לא זר פה? מי לא מוצא את עצמו זר בבית ובמשפחה?
פשטות מדויקת, מזוככת למשפטים יפים. לדעתי 


מצורף הקליפ לשיר:



האמן הנוסף עליו אכתוב השבוע הוא רונן שטיינבאום (Ronan Steinbaum).


רונן הוא סינגר\סונגרייטר במובן הקלאסי של המילה. שירים רגישים, מלאי ניואנסים, לחנים יפים והרבה הרבה נחת.
רק אמן כ"כ מנותק מפה יכול לגרום לנסיעה ברכבת ישראל או הליכה ברחובות תל אביב להיראות כמו משהו כ"כ מרוחק וקסום.


גם בשיר המצורף של רונן, שנקרא I'm Not Mad מתוך האלבום Save Changes, ישנן שורות נוגעות.


כי בינינו, מי לא פגש באדםשהוא ממש אהב פעם ולא ידע איך לקרוא לו\לה אחרי שכ"כ הרבה זמן השתמש בשמות כינוי מצחיקים שנבעו מאהבה... ומי לא נתקל באותו אדם והחל לדבר איתו\איתה על נושאים מטופשים כמו סבתא שלה? או חברים ישנים?


אלה הרגעים הקטנים של החיים שרונן מתאר יפה יפה...
מומלץ להאזין לאלבום המלא, שניתן להורדה בתשלום מהאתר המושקע של רונן, ובנוסף ניתן לתפוס הופעות שלו מדי פעם ברוטשילד 12 בתל אביב או באוזן-בר שנמצא באותה העיר.


סופ"ש נעים!