יום רביעי, 5 בינואר 2011

שלום 2011, להתראות 2010.

קצת באיחור, אבל שנה אזרחית טובה לכל קוראי הבלוג, שנת כיף ומוזיקה טובה, נטולת גזרות כלכליות הזויות או קצבאות מטופשות לחלקים מסוימים של הציבור... אמן!


העדכון האחרון שערכתי כאן נעשה לפני המון זמן, עקב הרבה דברים שדרשו טיפול קודם - אבל תמיד מה שחשוב נדחק לפינה, ככה זה בחיים...
אני מקוה שסיכומי המוזיקה של שנת 2010 לא העיקו עליכם יתר על המידה, או שסיכומי 2010 באופן כללי עברו בשלום. אין כמו סיכום טוב כדי להבין באמת כמה אנחנו נקודה קטנה באוקיאנוס הזה של החיים.
מה שמביא אותי לנקודה הבאה:


התחבטתי רבות בשאלה האם לסכם כאן את האלבומים שעשו לי את שנת 2010, ולקשקש קצת על דברים אחרים אבל הגעתי למסקנה שכרגע אין מקום לזה בייחוד לאור התקופה הלחוצה (לסטודנטים שבינינו - מבחנים) שממשמשת ובאה ולאור העידן החד בו לאנשים אין כוח לקרוא כלום(?!).


אז - החלטתי לצרף שיר אחד, של יוצר שהוציא את הדיסק שלו ב2003, אבל ב-2010 יצאה מהדורה מחודשת ומעולה שהפכה אותו לדיסק השנה שלי.


ליוצר הבא קוראים ג'ים גאת'רי (Jim Guthrie) ולאלבום הנפלא שלו קוראים Now, More Than Ever. יש אלבומים שפשוט תופסים אותך ולא משחררים, כי העיבודים יפים, כי השירה נעימה, כי זה מזכיר לך משהו שחשבת שכבר איבדת... ככה הרגשתי לגבי האלבום הזה, ששופע עיבודים מדהימים של כינור וכלי נשיפה, מילים שגורמות לך לחשוב והרבה אינטיליגנציה (גם ריגשית וגם לא :)).


השיר שצירפתי נקרא So Small, שזה מתחבר לחלק הראשון של הפוסט - נותן קצת פרספקטיבה על הכל... מומלץ להקשיב לאלבום המלא, שלי אישית הפך את שנת 2010 לשנה הרבה יותר כייפית, ומעניינת, וגם גרם לי לחשוב, שזה כבר משהו שאין להתייחס אליו בביטול.


תודה רבה שהייתם כאן בשנת 2010, בתקוה שאמשיך לעניין אתכם גם בשנת 2011.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה